מי היה אפרים בתנ'ך?

תשובה



אפרים היה בנו השני של יוסף ונכדו של יעקב. פירוש שמו הוא פורה כפול, כי אלוהים עשה את [יוסף] פורה בארץ סבלו (בראשית ל'א:52). כאשר נולד אפרים ליוסף ואסנת (אשתו המצרית של יוסף), יוסף היה זר במצרים, אך הוא זכה לתפקיד גבוה בחצר פרעה.

אפרים היה אחיו הצעיר של מנשה. בבראשית ל'ח, ה', בירך יעקב את אפרים כבן מאומץ, באומרו ליוסף, עתה, שני בניך שנולדו לך במצרים בטרם באתי אליך הנה ייחשבו לי; אפרים ומנשה יהיו לי, כשם שלי ראובן ושמעון.



מאוחר יותר, כשבריאותו של יעקב נחלשה, יוסף הביא אליו את מנשה ואפרים לברכת אבות. בהיותו הבכור, מנשה בדרך כלל היה מקבל את הברכה הגדולה יותר, אבל יעקב שינה דברים בכוונה. כשיוסף הדריך את שני בניו לעבר יעקב, הוא וידא שמנשה בצד ימין של יעקב ואפרים, הצעיר מבין שני הבנים, בצד שמאל של יעקב (בראשית ל'ח, יג). אבל, כשיעקב הושיט את ידיו, הוא שילב את זרועותיו כך שידו הימנית הונחה על ראשו של אפרים. יוסף החל להתנגד, אך אביו הבטיח לו שהוא יודע מה הוא עושה (פסוקים יז-יט). בכך ניתנה לאפרים עדיפות על אחיו הבכור, מנשה (בראשית ל'ח, י'ד).



צאצאי אפרים נודעו בשם שבט אפרים, אשר מוגדר כאחד משנים עשר שבטי ישראל. הם התיישבו במרכז כנען, מעט מצפון מערב לים המלח. השבט גבל עם מנשה מצפון ודן ובנימין מדרום (יהושע טז; יט, ה). אפרים הפך לשבט המוביל של ממלכת הצפון (יהושע י'ז 15; שופטים ג 27), והבירה שומרון שכנה בשטחו של אפרים. למעשה, הכתוב לפעמים מתייחס לישראל כפשוטו של אפרים, בשל גודלו של השבט (למשל, ישעיהו יא:13 וירמיהו ל'א:6).

שבט אפרים נזף על עבודת אלילים (הושע ד, יז) ועל שותפותם עם עמים גויים (הושע יב, א). שבט אפרים נלקח בשבי על ידי האשורים בשנת 722 לפני הספירה כאשר נכבשה ממלכת ישראל הצפונית. אף על פי כן, הכריז ה', האין אפרים בני היקר, הילד שאני אוהב בו? למרות שאני מרבה לדבר נגדו, אני עדיין זוכר אותו. לכן לבי משתוקק אליו; יש לי חמלה רבה כלפיו (ירמיהו ל'א:20).



אישים בולטים משבט אפרים כוללים את יהושע (יהושע יט:50); שמואל (שמואל א, א); וירבעם הראשון, המלך הראשון של הממלכה המחולקת בצפון (מלכים א' יב, כ'ה). לאחר שבי בבל, חלק מצאצאיו של אפרים התיישבו בירושלים (דברי הימים א' ט, ג').

Top