מי היה המלך רחבעם בתנ'ך?
תשובה
רחבעם היה בנו של שלמה המלך ומלך יהודה במשך שבע עשרה שנים (931–913 לפנה'ס). שלמה התרחק מאלוהים, ואלוהים אמר לשלמה שהוא יקרע ממנו את המלכות אך ישאיר לו שבט אחד. אלוהים גם הבטיח, למען דוד, לא לקרוע את המלכות במהלך חייו של שלמה אלא במהלך חיי בנו (מלכים א' יא:9-13). זמן קצר לאחר שרחבעם הפך למלך, מרד העמיד את עשרת שבטי הצפון תחת שלטונו של ירבעם והשאיר את רחבעם עם שבט משלו (יהודה) ואת שבט בנימין.
ירבעם התחיל את דרכו כעבד של שלמה הממונה על עבודת כפייה (מלכים א' יא:28). נביא אמר לירבעם שהוא יהיה מלך על ישראל (מלכים א' י'א 26–40). בשלב מסוים ברח ירבעם משלמה למצרים. אך כאשר הלך רחבעם לשכם כדי להתמנות כמלך ישראל, חזר ירבעם. העם שלח את ירבעם אל המלך החדש כדי לבקש ממנו להקל על המשא הכבד של העבודה והמסים שהטיל עליהם שלמה (מלכים א' יב:1–4; דברי הימים ב’:3–4). היועצים המבוגרים יותר נתנו למלך רחבעם את העצה החכמה לכבד את בקשת העם ובכך לזכות בנאמנותם (מלכים א' יב:6–7; דברי הימים ב' 6–7). המלך רחבעם ביקש עצות גם מהצעירים שגדלו איתו. הם אמרו בטיפשות למלך החדש לאיים על תנאים קשים עוד יותר. רחבעם קיבל את עצתם של הצעירים, והעם התמרד, נטש את בית דוד ובסופו של דבר המליכו את ירבעם (מלכים א' י'ב:8–20; דברי הימים ב':8–19). רחבעם ברח לירושלים (מלכים א' י'ב יח; דברי הימים ב י'ח), שם גייס 180,000 לוחמים משבטי יהודה ובנימין כדי להתקפה. אבל שמעיה, נביא אלוהים, מסר את המסר של אלוהים לרחבעם: החיילים צריכים ללכת הביתה כי הממלכה המפולגת באה מאת ה'. בני יהודה הקשיבו בתבונה ולא פלשו לישראל (מלכים א' י'ב 21–24; דברי הימים ב י'א:1–4). עם זאת, המשיכה להתנהל מלחמה בין ירבעם ורחבעם לאורך תקופת מלכותו של רחבעם (מלכים א' י'ד 30; דברי הימים השניים יב:15).
בממלכה הצפונית, ירבעם קידם את עבודת האלילים והוציא את הלויים משירות, ולכן הגיעו הכהנים והלויים אל רחבעם ושירתו במקדש ה' בירושלים (דברי הימים ב' י'א, יג-ט'ו), יחד עם כל אלו שרצו. חפשו את האל האמיתי האחד (דברי הימים השניים יא:16). דברי הימים השניים יא:יז אומר, חיזקו את ממלכת יהודה, ושלש שנים הבטיחו את רחבעם בן שלמה, כי שלוש שנים הלכו בדרכם של דוד ושלמה. רחבעם גם בנה ערים מרובות להגנה, עם מבצרים חזקים, מפקדים ואספקה (דברי הימים השניים יא:5–12). המלך רחבעם פעל בתבונה בכך שהציב את בניו ברחבי מחוזות יהודה ובנימין, סיפק ציוד בשפע ומצא להם נשים (דברי הימים ב' יא:23).
לרוע המזל, לאחר שהתבסס המלך רחבעם בממלכה הדרומית, הוא נטש את דרכי ה' (דברי הימים ב' יב, א'). בשנה החמישית למלכותו של רחבעם כבש שישק מלך מצרים את הערים המבצרות ביהודה ויצא אל ירושלים. אמר שמעיה הנביא לרחבעם, כך אומר ה': נטשתני; לכן, אני נוטש אותך כעת לשישק (דברי הימים ב' יב:5). מנהיגי ישראל והמלך השפילו את עצמם ואמרו 'צדק ה' (פסוק ו'). כשראה את ענווה שלהם, אלוהים אמר שהוא לא ישמיד אותם אלא יאפשר להם להפוך לנתינים של שישק. פרעה תקף את ירושלים והוציא את כל האוצרות מהמקדש ומהארמון (מלכים א' י'ד 26; דברי הימים ב' יב:9). רחבעם אכן יצר מגיני ברונזה כדי להחליף את זהב שאביו יצר (מלכים א' י'ד:27; דברי הימים השניים י'ב:10–11).
דברי הימים השניים יב:12 אומר, כי רחבעם השפיל את עצמו, כעסו של ה' פנה ממנו, והוא לא הושמד לחלוטין. אכן, היה טוב ביהודה. כמה טוב ביהודה נראה כדרך הולמת לאפיין את מלכותו של רחבעם. הוא היה לא חכם ואולי חצוף ביחסו לעובדי הכפייה, ובכך הוביל לאובדן הממלכה. עם זאת, האובדן הזה נגזר על ידי אלוהים, ורחבעם המשיך ללכת בדרכי ה' במשך זמן מה. אבל אז הוא פנה מאלוהים, והעם גלש לריקבון מוסרי ורוחני. יהודה עשה הרע בעיני יהוה. על ידי החטאים שחטאו הם עוררו את כעסו הקנאי יותר ממה שעשו אלה שהיו לפניהם (מלכים א' י'ד:22). הם הקימו מקומות גבוהים והיו להם זונות זכרים בארץ, שאסא המלך, נכדו של רחבעם, יסיר מאוחר יותר.
מהמלך רחבעם אנו למדים את חשיבותם של יועצים חכמים ושמירה על נאמנות לה'. כאשר רחבעם הלך לדרכו, לא הלך טוב עם ממלכתו. כשהקשיב לאלוהים, יהודה היה בטוח.