מי היו העמלקים?

תשובה



העמלקים היו שבט אדיר של נוודים שחיו באזור שמדרום לכנען, בין הר שעיר לגבול מצרים. העמלקים אינם רשומים בטבלת האומות בבראשית י, כיוון שמקורם רק לאחר תקופת עשיו. במדבר 24:20 בלעם מתייחס לעמלקים כראשונים בין העמים, אך ככל הנראה התכוון רק לכך שהעמלקים היו הראשונים לתקוף את בני ישראל עם יציאתם ממצרים או שהעמלקים היו הראשונים בשלטון באותה תקופה. בראשית 36 מתייחסים לצאצאי עמלק, בנו של אליפז ונכדו של עשיו, בתור עמלק (פסוקים יב ו-טז). אז, העמלקים היו קשורים איכשהו לאדומים, אך שונים מהם.

הכתובים מתעדים את הריב המתמשך בין העמלקים לבני ישראל ואת הנחייתו של אלוהים למחוק את העמלק מעל פני האדמה (שמות י'ז:8–13; שמואל א' ט'ו:2; דברים כ'ה:17). מדוע אלוהים יקרא לעמו להשמיד שבט שלם היא שאלה קשה, אך מבט על ההיסטוריה עשוי לתת תובנה מסוימת.



כמו שבטי מדבר רבים, העמלקים היו נוודים. במדבר 13:29 הם ילידי הנגב, המדבר שבין מצרים לכנען. הבבלים קראו להם הסוטה, המצרים הסיטו, ולוחות עמארנה מתייחסים אליהם כאל השבתי, או שודדים.



האכזריות הבלתי פוסקת של העמלקים כלפי בני ישראל החלה בהתקפה ברפידים (שמות יז:8–13). זה מסופר בדברים כ'ה, יז-יט באזהרה זו: זכור מה עשו לך עמלק בדרך ביציאתך ממצרים. כשהיית עייף ושחוק, הם פגשו אותך במסע שלך ותקפו את כל מי שנשאר מאחור [בדרך כלל נשים וילדים]: לא היה להם פחד אלוהים. כשיתן לך יהוה אלוהיך מנוח מכל האויבים סביבך בארץ שהוא נותן לך לנחלה, תמחה את שם עמלק מתחת השמים. אל תשכח!

מאוחר יותר הצטרפו העמלקים לכנענים ותקפו את בני ישראל בחורמה (במדבר י'ד:45). בשופטים התאגדו עם המואבים (שופטים ג, יג) והמדיינים (שופטים ו, ​​ג) למלחמה בבני ישראל. הם היו אחראים להרס החוזר ונשנה של אדמתם ואספקת המזון של בני ישראל.



בשמואל א' ט'ו:2-3, אלוהים אומר לשאול המלך, אני אעניש את העמלקים על מה שהם עשו לישראל כשהם פשטו אותם כשעלו ממצרים. עכשיו לך, תקוף את העמלקים ותשמיד כליל את כל מה ששייך להם. אל תחסוך עליהם, הרג גברים ונשים, ילדים ותינוקות, בקר וצאן, גמלים וחמורים.

בתגובה מזהיר שאול המלך תחילה את הקינים, ידידי ישראל, לעזוב את האזור. לאחר מכן הוא תוקף את העמלקים אך אינו מסיים את המשימה. הוא מאפשר למלך העמלקי אגג לחיות, גוזל גזל לעצמו ולצבאו, ומשקר לגבי הסיבה לכך. המרד של שאול באלוהים ובפקודותיו הוא כה חמור עד שהוא נדחה על ידי אלוהים כמלך (שמואל א' ט'ו:23).

עמלקים הנמלטים המשיכו להציק ולבזוז את בני ישראל בדורות רצופים שנמשכו על פני מאות שנים. שמואל ראשון 30 מדווח על פשיטה של ​​עמלק על ציקלג, כפר ביהודה שבו החזיק דוד רכוש. העמלקים שרפו את הכפר ולקחו בשבי את כל הנשים והילדים, כולל שתיים מנשות דוד. דוד ואנשיו הביסו את העמלק והצילו את כל בני הערובה. אולם כמה מאות עמלקים ברחו. הרבה יותר מאוחר, בתקופת שלטונו של המלך חזקיהו, הרגה קבוצת שמעונים את העמלקים הנותרים שחיו בהר שעיר (דברי הימים א' ד' 42–43).

האזכור האחרון של העמלקים נמצא במגילת אסתר שם המן האגגי, צאצא של המלך העמלקי אגג, מתעתד להשמיד את כל היהודים בפרס בפקודת המלך קסרקסס. אולם אלוהים הציל את היהודים בפרס, והמן, בניו ושאר אויבי ישראל הושמדו במקום זאת (אסתר ט:5–10).

שנאת העמלקים ליהודים וניסיונותיהם החוזרים ונשנים להשמיד את עמו של אלוהים הובילו לאבדון הסופי שלהם. גורלם צריך להוות אזהרה לכל מי שינסה לסכל את תוכניתו של אלוהים או שיקלל את מה שאלוהים בירך (ראה בראשית יב:3).

Top