מדוע ישנם שני סיפורי בריאה שונים בפרקים א'-ב' בבראשית?

תשובה



בראשית א' א' אומר, בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. מאוחר יותר, בבראשית ב, ד, נראה שמתחיל סיפור בריאה שני ושונה. הרעיון של שני תיאורי בריאה שונים הוא פרשנות שגויה נפוצה של שני הקטעים הללו, שלמעשה מתארים את אותו אירוע בריאה. הם אינם חלוקים באשר לסדר בו נוצרו הדברים ואינם סותרים זה את זה. בראשית א' מתאר את ששת ימי הבריאה (ויום מנוחה שביעי), בראשית ב' מכסה רק יום אחד מאותו שבוע הבריאה - היום השישי - ואין סתירה.

בבראשית ב, המחבר צועד אחורה ברצף הזמני ליום השישי, שבו ברא אלוהים את האדם. בפרק הראשון מציג מחבר ספר בראשית את בריאת האדם ביום השישי כשיא הבריאה או שיא הבריאה. לאחר מכן, בפרק השני, המחבר מפרט יותר על בריאת האדם.



ישנן שתי טענות עיקריות לסתירות בין פרקי בראשית א'-ב'. הראשון הוא לגבי חיי הצומח. בראשית 1:11 מתעד אלוהים יוצר צמחייה ביום השלישי. בראשית ב' ה' נאמר שלפני בריאת האדם עוד לא הופיע שיח השדה על הארץ וטרם צמח צמח השדה, כי ה' אלוהים לא שלח גשם על הארץ ולא היה אדם. לעבוד את הקרקע. אז מה זה? האם אלוהים ברא צמחייה ביום השלישי לפני שברא את האדם (בראשית א'), או אחרי שברא את האדם (בראשית ב')? המילים העבריות לצמחייה שונות בשני הקטעים. בראשית א, יא משתמש במונח המתייחס לצמחייה באופן כללי. בראשית ב' ה' משתמש במונח ספציפי יותר המתייחס לצמחייה הדורשת חקלאות, כלומר אדם שיטפל בה, גנן. הקטעים אינם סותרים. בראשית א' 11 מדבר על אלוהים בורא צמחייה, ובראשית ב':5 מדבר על כך שאלוהים לא גורם לצמחייה חקלאית לצמוח עד לאחר שברא את האדם.



הסתירה הנטענת השנייה היא ביחס לחיי בעלי חיים. בראשית 1:24-25 מתעד אלוהים יוצר חיי בעלי חיים ביום השישי, לפני שהוא ברא את האדם. בראשית ב':19, בתרגומים מסוימים, נראה כי אלוהים ברא את החיות לאחר שברא את האדם. אולם, תרגום טוב ומתקבל על הדעת של בראשית ב, 19-20 קורא, עתה יצר יהוה אלוהים מן האדמה את כל חיות השדה ואת כל ציפורי השמים. הוא הביא אותם אל האיש לראות איך יקרא להם, וכל מה שיקרא האדם לכל יצור חי, זה היה שמו. אז נתן האיש שמות לכל הבהמה, לעופות השמים ולכל חיות השדה. הטקסט לא אומר שאלוהים ברא את האדם, ואז ברא את החיות, ואז הביא את החיות לאדם. אלא, הכתוב אומר, עתה ברא יהוה אלהים את כל החיות. אין סתירה. ביום השישי, אלוהים ברא את החיות, ואז ברא את האדם, ואז הביא את החיות לאדם, ואפשר לאדם לתת שמות לבעלי החיים.

על ידי בחינת שני חשבונות הבריאה בנפרד ולאחר מכן מיישם ביניהם, אנו רואים שאלוהים מתאר את רצף הבריאה בבראשית א', ואז מבהיר את הפרטים החשובים ביותר שלה, במיוחד של היום השישי, בבראשית ב'. אין כאן סתירה, אלא רק מכשיר ספרותי נפוץ המתאר אירוע מהכלל אל הספציפי.



Top