מדוע הזכיר ישוע את צור וצידון בלוקס י':14?

תשובה



צור וצידון, ערים עתיקות של פניקיה, מוזכרות מספר פעמים בברית הישנה ובברית החדשה. ישוע מזכיר את צור וצידון בלוקס 10 בהקשר של פסקי דין שהוא גזר נגד הערים כורזין ובית ציידה.

צור וצידון הן ערי נמל הממוקמות בלבנון המודרנית על חוף הים התיכון. מאמינים שצידון היה קיים לפני שנת 2000 לפני הספירה, כאשר צור היה רק ​​קצת יותר צעיר. הברית הישנה מזכירה את ההתמודדות של ישראל עם ערים אלו, לרבות כישלונם של בני ישראל בכיבוש צידון בכיבוש הארץ המובטחת (שופטים א' 31), סגידה לאלים צידונים במספר הזדמנויות (שופטים י' 6–16; מלכים א'). יא), והשגת חומרים מצידון וצור לבניין המקדש (דברי הימים א' כב, ד). חירם מלך צור סיפק לשלמה רבים מריהוט המקדש (מלכים א' ז':13–51). צורים וצידונים מוזכרים גם בסיוע בבניית המקדש מחדש בתקופתו של עזרא (עזרא ג:7). המלכה איזבל הייתה צידונית (מלכים א' טז:31). העיר הצידונית צרפאת הייתה המקום שבו אלמנה טיפלה באליהו וה' סיפק לה שמן וקמח במהלך הרעב; מאוחר יותר, בנה של האלמנה חלה, ואליהו הקים אותו מן המתים (מלכים א' יז:8–24).



לברית הישנה יש גם כמה נבואות נגד צור וצידון שניבאו הפלה מוחלטת (ישעיהו כ'ג; ירמיהו כ'ה; כ'ז; כ'ז; יחזקאל כ'ו–כ'ח; יואל ג; עמוס א:9–10; זכריה ט:1–4). נבוכדנצר מצור על צור בין השנים 585–572 לפני הספירה. אלכסנדר מוקדון כבש את צור בשנת 322 לפני הספירה, והרס לחלוטין את העיר. המלך הפרסי ארתחשסתא כבש את צידון. בקיצור, גזר דינו של אלוהים התגשם. מאוחר יותר, שתי הערים הפכו למחוזות משגשגים של רומא.



צור וצידון היו ערי גויים מצפון לישראל, וישוע נשלח ליהודים (מתי ט'ו:24). אבל ישוע עדיין שירת אותם: המונים מצור וצידון באו לראות ולהאזין לו (מרקוס ג':7–8). ישוע עזר לאישה סירופניקית ושיבח את אמונתה (מתי ט”ו:21–28).

ישוע מזכיר את צור וצידון בלוקס י':13–14 (ראה גם מתי י'א:20–24), ומשווה אותם לכמה ערים שבהן עשה ניסים. ערי ישראל הללו התברכו בנוכחותו, בהטפתו ובכוחו של ישוע, אך הם לא חזרו בתשובה. ישוע מכריז עליהם צרות, וקובע שצור וצידון, בהינתן אותה הזדמנות, היו פונים מרשעותם וניצלים: אוי לך, חורזין! אוי לך, בתסיידה! כי אם היו נעשו הניסים שנעשו בך בצור ובצידון, היו חוזרים בתשובה מזמן, יושבים בשק ובאפר. אבל זה יהיה יותר נסבל לצור ולצידון בפסק הדין מאשר לך. ישוע גם אומר שכפר נחום נמצא תחת משפטו של אלוהים בשל דחייתם את המשיח (פסוק 15), כי מי שדוחה אותי דוחה את מי ששלח אותי (פסוק 16).



ישוע השתמש בערים האליליות צור וצידון כדי להדגיש את הדרך שבה עמו הנבחר של אלוהים סירב לו. בני ישראל בימי ישוע האמינו שהם הולכים בצדק אחר אלוהים, אך הם לא הכירו את אלוהים בקרבם. ישוע, בעצם, בייש את כורזין, בית ציידה וכפר נחום - הם, שהיו אמורים להיות נציגיו של אלוהים עלי אדמות, סירבו להקשיב; אך ערים פגאניות היו חוזרות בתשובה במהירות. הערותיו של ישוע מדגימות את החשיבות של אחריות וניהול. מכל מי שניתן לו הרבה, יידרש הרבה; וממי שהופקד בהרבה, ישאלו הרבה יותר (לוקס יב:48).

רצונו של אלוהים הוא שדברו יוכר ויאמין, וכתוצאה מכך אנשים ישתנו (ראה לוקס ו':46). לדחות את האור שניתן לנו זה להישאר בחושך. לזלזל בחסד אלוהים ולדחות את המושיע זה לקבל את העונש הראוי על חטאנו.

Top