למה לי להאמין לתנ'ך?

תשובה



התנ'ך מעלה טענות לגבי בריאת היקום, טבעו של האל שברא את היקום ושולט עליו, וגורל האנושות. אם הטענות הללו נכונות, אז התנ'ך הוא הספר החשוב ביותר בתולדות האנושות. אם התנ'ך נכון, אז הוא מכיל את התשובות לשאלות הגדולות ביותר של החיים: מאיפה באתי? למה אני כאן? ומה קורה לי כשאני אמות? חשיבותו של המסר של המקרא דורשת ממנו לקבל התייחסות הוגנת, ואמיתות המסר שלו ניתנת לצפייה, ניתנת לבדיקה ויכולה לעמוד בבדיקה.




כותבי התנ'ך טוענים שהתנ'ך הוא עצם דברו של אלוהים. השליח פאולוס כותב שכל כתבי הקודש נושמים מאלוהים (ב' טימותיאוס ג':16). כלומר, כל המילים המתועדות בכתב הקודש המקורי מקורן מפי אלוהים לפני שהגיעו אי פעם למוחם ולעטיהם של כותבי המקרא. השליח פטרוס גם כותב שמקורה של הנבואה מעולם לא היה ברצון האנושי, אך נביאים, אף על פי שהם אנושיים, דיברו מאלוהים כשהם נישאו על ידי רוח הקודש (פטרוס ב':21). הביטוי הנישא מעיד על מפרש המונע על ידי הרוח. כלומר, כתיבת הכתוב נוהלה על ידי רוח הקודש. התנ'ך אינו מקורו באדם והוא, אם כן, תוצר של אלוהים ונושא את סמכותו של אלוהים.

בשלב זה, חשוב לא לתת להיגיון מעגלי להפוך להצדקה לאמונה בתנ'ך. אנחנו לא יכולים לומר שצריך להאמין לתנ'ך פשוט בגלל שהתנ'ך אומר שצריך להאמין בו. עם זאת, אם טענות האמת של התנ'ך נמצאות נכונות בכל פעם שניתן לבדוק את אמיתותן או שהוכחו כנכונות במהלך גילוי היסטורי ומדעי, אז הטענות הפנימיות לגבי מהימנות התנ'ך עצמו משכנעות יותר. הראיות הפנימיות פועלות במקביל לחיצוניות.



העדויות הפנימיות לאמיתות הכתובים מספקות טיעונים משכנעים רבים מדוע צריך להאמין לתנ'ך. ראשית, המסר הייחודי של המקרא מייחד אותו מטקסטים דתיים אחרים. התנ'ך, למשל, מלמד שהאנושות היא רעה מטבעה וראויה למוות נצחי. אם האדם היה אחראי לתוכן התנ'ך, השקפת האנושות לא הייתה כה אפלה - אנו נוטים לגרום לעצמנו להיראות טוב. המקרא גם מלמד שבני אדם אינם יכולים לעשות דבר מעצמם כדי לתקן את מצבם הטבעי. גם זה נוגד את הגאווה האנושית.



אחדות המסר המקראי היא סיבה נוספת מדוע צריך להאמין בתנ'ך. התנ'ך נכתב על פני תקופה של כ-1,550 שנים, עם לפחות 40 סופרים אנושיים, שרובם לא הכירו זה את זה והיו מרקעים שונים (מלך, דייג, גבאי מסים, רועה צאן וכו'). התנ'ך נכתב בסביבות שונות (מדבר, כלא, חצר מלכותית וכו'). שלוש שפות שונות שימשו לכתיבת המקרא, ולמרות כיסוי נושאים שנויים במחלוקת, הוא נושא מסר הרמוני אחד. נראה כי הנסיבות סביב כתיבת התנ'ך מבטיחות את תקינותו, ובכל זאת, המסר מבראשית להתגלות הוא עקבי להפליא.

סיבה נוספת מדוע צריך להאמין בתנ'ך היא הדיוק שלו. אין לבלבל בין התנ'ך לבין ספר מדעי, אך אין זה אומר שהתנ'ך אינו מדבר על נושאים שהם מדעיים באופיים. מחזור המים תואר בכתובים מאות שנים לפני שהיה תגלית מדעית. במקרים מסוימים נראה היה שהמדע והתנ'ך סותרים זה את זה. עם זאת, כאשר המדע התקדם, התיאוריות המדעיות הוכחו כשגויות והתנ'ך הוכח כנכונים. לדוגמה, פעם זה היה נוהג רפואי סטנדרטי לדמם חולים כתרופה למחלה. אנשים רבים מתו בגלל איבוד דם מוגזם. כעת אנשי מקצוע רפואיים יודעים כי הקזת דם כתרופה לרוב המחלות אינה יעילה. התנ'ך לימד תמיד שחייו של יצור הם בדם (ויקרא יז:11).

גם טענות האמת של המקרא בנוגע להיסטוריה העולמית הוכחו. הספקנים נהגו לבקר את התנ'ך על אזכורו של העם החתי (למשל, מלכים ב' ז':6). היעדר ראיות ארכיאולוגיות כלשהן שתומכות בקיומה של תרבות חיתית צוטט לעתים קרובות כהפרכה נגד כתבי הקודש. אולם בשנת 1876 גילו ארכיאולוגים עדויות לאומה החתית, ובתחילת המאה ה-20 היו מרחבי האומה החיתיים והשפעתה בעולם העתיק ידועים.

הדיוק המדעי וההיסטורי של התנ'ך הוא עדות חשובה לאמינותו של התנ'ך, אך התנ'ך מכיל גם נבואות שהתגשמו. כמה מכותבי המקרא העלו טענות לגבי אירועים עתידיים מאות שנים מראש. אם אחד מהאירועים החזויים היה מתרחש, זה יהיה מדהים. אבל התנ'ך מכיל הרבה מאוד נבואות. חלק מהתחזיות התגשמו תוך זמן קצר (לאברהם ולשרה נולד בן, פטרוס הכחיש את ישוע שלוש פעמים, פאולוס היה עד לישוע ברומא וכו'). תחזיות אחרות התגשמו מאות שנים מאוחר יותר. 300 הנבואות המשיחיות שהתגשמו על ידי ישוע לא יכלו להתגשם באופן סביר על ידי אדם אחד אלא אם כן היה מעורב כוח גדול יותר. נבואות ספציפיות כמו מקום הולדתו של ישוע, פעילויותיו, אופן המוות ותחיית המתים מדגימות את הדיוק הבלתי טבעי של כתבי הקודש.

כאשר הוא עומד למבחן, התנ'ך מוכח כנכון בכל תחום. האמת שלו משתרעת גם על הרוחני. זה אומר שכאשר התנ'ך אומר שהעם החתי קיים, אז אנחנו יכולים להאמין שהיו חתים, וכאשר התנ'ך מלמד שכולם חטאו (רומים ג' 23) ושכר החטא הוא מוות (רומים ו' 23), אז אנחנו צריכים להאמין גם בזה. וכאשר התנ'ך אומר לנו שאלוהים מפגין את אהבתו שלו אלינו בכך: בעודנו חוטאים, המשיח מת עבורנו (אל הרומים ה':8) וכי מי שמאמין ב[ישוע] לא יאבד אלא יזכה לחיי נצח ( יוחנן 3:16), אז גם אנחנו יכולים וצריכים להאמין בכך.

Top