מדוע ארלו ישראל בארבעים שנות נדודים במדבר?

תשובה



שיטוט במדבר מתייחס למצוקתם של בני ישראל בשל אי-ציותם ואי-אמונתם. לפני כמעט 3,500 שנה, ה' הציל את עמו משעבוד מצרים כפי שמתואר בשמות, פרקים א'-י'ב. הם היו אמורים להשתלט על הארץ שהבטיח אלוהים לאבותיהם, ארץ זבת חלב ודבש (שמות ג, ח). אולם לפני הכניסה הם השתכנעו שהם לא יכולים להדיח את תושבי הארץ הנוכחיים, למרות שאלוהים אמר להם שהם יכולים. חוסר האמונה שלהם בדבר אלוהים ובהבטחות הביא את זעמו של אלוהים. הוא קילל אותם בארבעים שנות נדודים במדבר עד שהדור הכופר נפטר, ולא דרך כף רגלו בארץ המובטחת.

רעב של שבע שנים היה אחראי לכך שהעם הנבחר של אלוהים הגיע למצרים. בתחילה, הם פרחו בהנהגתו של יוסף, מספר שניים האחראי על המדינה אחרי פרעה. אז עלה לשלטון במצרים מלך חדש, שלא ידע על יוסף (שמות א, ח), ועד מהרה באו המצרים לפחד מבני ישראל (שמות א, יב). במשך מאות השנים הבאות היו בני ישראל משועבדים על ידי המצרים שעבדו אותם ללא רחמים (שמות א' יג). בסופו של דבר, שמע אלוהים את זעקותיהם (שמות ב' 23-25) ושלח את משה ואהרון להציל אותם. לאחר שספג את המכות האחרונות מבין עשר - מות הבכורים - פרעה הסכים לבסוף לשחרר את בני ישראל.



עם הגעתם לקדש ברנע, שגבל בארץ כנען המובטחת, הם שלחו שנים-עשר מרגלים לסקר את הארץ ואנשיה (במדבר יג:18-25). הם חזרו אחרי ארבעים יום של חיפושים. לעשרה מהמרגלים היה דיווח גרוע: אנחנו לא יכולים לתקוף את האנשים האלה; הם חזקים מאיתנו...כל האנשים שראינו היו בגודל גדול...נראה לנו כחגבים בעינינו (מספרים 13:31-33). רק יהושע וכלב התנגדו (במדבר י'ד:6-7). בהאמינו לדיווח של עשרת הספקים, העם איבד את הלב ומרד. הם הרימו את קולם ובכו בקול, קטנו על משה ואהרן, לאמר, אילו מתנו במצרים! או במדבר הזה! מדוע מביא אותנו יהוה אל הארץ הזאת רק כדי ליפול בחרב (שמות י'ד, א-ב, ההדגשה הוספה).



וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, עַד-מָתַי יסרבו להאמין בי, למרות כל האותות המופלאים שעשיתי בקרבם? אני אכה אותם במגפה ואשמיד אותם (במדבר י'ד, יא). עם זאת, משה שוב התערב למען עמו והרחיק את זעמו של אלוהים (במדבר י'ד:13-20). למרות שאלוהים סלח להם, הוא החליט שאף אחד מהם לא יראה לעולם את הארץ שהבטחתי בשבועה לאבותיהם. אף אחד שהתייחס אליי בבוז לא יראה את זה לעולם (מספרים י'ד:23). במקום זאת, הם יסבלו בשיטוט במדבר במשך ארבעים שנה, שנה אחת לכל אחד מארבעים הימים שהם חקרו את הארץ (במדבר י'ד:34). יתר על כן, אלוהים היה נותן להם את אשר ביקשו: אעשה בדיוק את הדברים ששמעתי אתכם אומרים: במדבר הזה יפלו גופכם, כל אחד מכם בן עשרים שנה ומעלה (במדבר י'ד:28-29). בנוסף, עשרת האנשים שמסרו את הדיווח הרע הוכו ומתו ממגפה לפני ה' (במדבר י'ד:37). רק יהושע וכלב שרדו, שני המרגלים הנאמנים שהאמינו בהבטחת האל למסור להם את הארץ.

אלוהים הבטיח להם ניצחון. הארץ שציווה עליהם להיכנס ולקחת כבר הייתה שלהם; הם פשוט היו צריכים לסמוך ולציית, אבל זה לא עשו. אלוהים לעולם לא יוביל אותנו למקום שבו חסדו לא יכול לספק לנו או כוחו לא יכול להגן עלינו. אכן, בני ישראל ראו את ידו החזקה של אלוהים פועלת במהלך המכות והניסים של יציאת מצרים. עם זאת, כמו אנשים רבים, הם הלכו לפי ראייה ולא לפי אמונה, וחוסר האמונה שלהם לא מצא חן בעיני אלוהים. ללא אמונה אי אפשר לרצות את אלוהים (עברים יא:6). כישלונם להאמין בדבר אלוהים מנע מהם להיכנס לארץ המובטחת. האמת הזו מעולם לא השתנתה.



Top